כאשר מתקיים "שימוש" ברכב, אין בעובדה שהאירוע מקיים גם את הוראת ההמעטה כדי להוציאו מגדר הפלת"ד

פסק דין (לגבי נתבעת  2 )

החלטה (לגבי נתבעות 1, 3 ו 4)

א. העובדות

התובע יליד 20/11/44. הנתבע 1 היה נהג המשאית (להלן: "המשאית") , הנתבעת 2  הבעלים או המחזיק של המשאית. הנתבעים 3 ו 4 מבטחות השימוש במשאית.  ביום 21/2/01 העמיס הנתבע 1 יחד עם עובד נוסף עגלה כבדה על ארגז המשאית באמצעות מלגזה. לאחר העמסת העגלה נכנס הנתבע 1 לבית העסק של הנתבעת 2 , התובע הגיע לקרבת המשאית כאשר החלה העגלה להתדרדר ופגעה בו בעוצמה (להלן: "האירוע").

בתצהיר עדות ראשית (ת/1) העיד התובע כי היה לו עסק לניקוי ותיקון שטיחים בסמוך לעסקו של הנתבע 1 . ביום התאונה ביקש התובע מהנתבע 1 להעביר לעסקו של בנו, העוסק גם הוא בשטיחים עגלה כבדה . העגלה הועמסה באמצעות מלגזה השייכת לנתבעים 1 ו 2 ומבוטחת אצל הנתבעות 3 ו 4. לאחר סיום העמסה של העגלה לארגז המשאית התקרב התובע למשאית ואז החלה העגלה להתדרדר. בחקירתו הנגדית הוסיף התובע כי לא היה שותף להעמסה ואף לא היה נוכח בזמן ההעמסה.

הנתבע 1 העיד כי המשאית עמדה בחניה, המנוע עבד,  לאחר העמסת העגלה  ניגש לעסקו כדי להביא רצועות בשביל לקשור את העגלה אל המשאית. כשהיה בעסק שמע רעש גדול וראה את התובע שוכב.

לחקירתו הנגדית של ב"כ הנתבעים 3 ו 4 השיב כי העגלה לא נעה בתוך המשאית אך היה חייב לקשור אותה על מנת להמשיך בנסיעה .

ב. השאלה שבמחלוקת

התביעה הוגשה בעילות חילופיות. לטענת התובע מדובר ב"תאונת דרכים" עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן : "החוק") , אך באם יקבע כי האירוע אינו "תאונת דרכים" אזי התאונה נגרמה בשל רשלנותם של הנתבעים 1 ו 2 או מי מטעמם.

הנתבעים הגישו סיכומים בשאלת סיווג התאונה. לטענת הנתבעים 1 ו-2 התאונה אירעה כתוצאה מהתנתקות או נפילה של מטען מרכב חונה שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ועל כן עונה על הגדרת "השימוש". 

הנתבעים 3 ו 4 טענו בסיכומיהם כי פעולת הטעינה טרם הסתיימה שכן קשירת העגלה היא פעולת לוואי לפעולת הטעינה. התאונה אירעה כאשר הרכב עמד ועל כן יש להעדיף את הסיפא להגדרה הקובעת כי אין לראות כשימוש ברכב מנועי מאורע שאירע תוך כדי טעינת מטען או פריקתו כשהרכב עומד.

ג. המסגרת הנורמטיבית

החוק מגדיר

"תאונת דרכים - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".

"שימוש ברכב מנועי - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו... לרבות הדרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו כשהרכב עומד".

            ברע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חב' לביטוח בע"מ, נ(3) , 532, 548 נקבע כי בשלב הראשון על השופט לבחון את קיומם של ששת המרכיבים של ההגדרה הבסיסית , והנטל בעניין זה מוטל על הטוען לקיומה של תאונת דרכים. אם אחד המרכיבים הללו אינו מתקיים, ואין נפקא מינא מהו המרכיב שלא מתקיים, משמע שהמקרה אינו נופל בגדר ההגדרה הבסיסית. תכלית החוק הוא לאמץ את המבחן התעבורתי כך שהשימוש יהיה ל"מטרות תחבורה".

בענייננו הנתבע העמיס את העגלה על מנת להמשיך לנסוע ועל כן מדובר בפעולה של הובלת מטען בכלי רכב ובשימוש ברכב למטרת תחבורה. ברור כי המטרה התחבורתית- הובלת המטען- היא התכלית המרכזית והדומיננטית (ראה 3024/94 אלי יונאי נ' אררט, פדאור לא פורסם, 97(3), 752) .

החלופה הראשונה הנוגעת לענייננו בהגדרה היא זו של "הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו". לפי החריג האמור אין זכות לפיצוי אם ההתנתקות או הנפילה היתה תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ועל כן השאלה מהי "מסגרת עבודתו" של אדם. בע"א 3024/94 אלי יונאי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (פדאור, לא פורסם, 97(3), 752) נקבע כי סייג זה נועד לחול על העוסקים בתיקון או בטיפול בכלי רכב כעיסוק, מכונאים ובעלי מקצוע דומים.